מהו דיכאון?

הפרעת מצב רוח העשויה להתעורר בעקבות הפסד או אובדן אישי ולייצר תחושות מתמשכות של עצב, חוסר ערך, חוסר תקווה, חוסר אונים, פסימיות או אשמה עצמית מתמשכת. דיכאון גם מפריע למוטיבציה והריכוז בתפקוד היומיומי הבסיסי.

על פי ארגון הבריאות העולמי, דיכאון הוא בין הגורמים המובילים לנכות ברחבי העולם. בעולם, יותר מ-300 מיליון אנשים בכל הגילאים סובלים מההפרעה ושכיחות ההפרעה עולה עם הזמן.

לדיכאון צורות רבות, החל מדיכאון מז'ורי ועד דיסתימיה והפרעה רגשית עונתית. אפיזודות דיכאון הן גם תכונה של הפרעה דו קוטבית .

דיכאון הוא מצב מורכב, המערב מערכות רבות בגוף, כולל מערכת החיסון. הדיכאון עלול לשבש את השינה ולהפריע לתיאבון ויכול לגרום לירידה או לעלייה משמעותית במשקל. דיכאון מלווה לעתים קרובות גם בחרדה. מחקרים מצביעים על כך שלא רק ששני המצבים, דיכאון וחרדה, מתרחשים יחד, אלא שהם חופפים בדפוסי הפגיעות שמתלוות להפרעה.

הדכאון הינו מורכב, והבנתו ופירוקו לגורמים הייתה חמקמקה. ישנן השערות לכך שדיכאון עשוי להיות למעשה אסטרטגיית הגנה הכרחית של הגוף, סוג של כיבוי או חוסר תנועה בתגובה לסכנה.ישנן גם ראיות לכך שהדיכאון עלול לנבוע מתזונה לקויה, בשל צריכה לא מספקת של חומרים מזינים כמו אומגה 3, או דרך מגוון החיידקים המאכלסים את המעיים.

דיכאון מכאיב לסובלים ממנו וגם לסביבתו של המטופל, בין אם זה חברים, בני משפחה, ילדים, בני זוג וכו'... אך גם במקרים הקשים ביותר, דיכאון הוא בר טיפול. המצב הוא לרוב מחזורי וטיפול מוקדם עשוי למנוע או למנוע אפיזודות חוזרות. מחקרים רבים מראים כי הטיפול היעיל ביותר הוא טיפול קוגניטיבי התנהגותי, המתייחס ועובד על דפוסי חשיבה בעייתיים ובמקרים ספציפיים יחד עם תרופות נוגדות דיכאון. גם תרגול מדיטציות מיינדפולנס באופן קבוע, עם או ללא טיפול קוגניטיבי, יכולה להקל ולטפל בדיכאון על ידי הפחתת התגובתיות לחוויות מציקות ולייצר ניתוק של תשומת הלב מהמחשבות השליליות החוזרות על עצמן, שהן אלה שגורמות לדיכאון להתגבר.

מה הם הסימנים לדיכאון?

ישנם תסמינים רבים לדיכאון. חלק מהאנשים יחוו כמה תסמינים בבת אחת ויש כאלה שיחוו תסמין אחד או שניים. חומרת התסמינים משתנה בין אנשים ולאורך זמן וכך גם עוצמת הדיכאון. חלק מהאנשים יחוו פגיעה תפקודית משמעותית וחלק מהאנשים לא יחוו פגיעה תפקודית בחיי היום יום.

דיכאון לעתים קרובות יתאפיין במצב רוח עצוב וחרד לאורך זמן. יהיו גם תחושות של חוסר תקווה או פסימיות, רגשות אשמה, חוסר ערך או חוסר אונים. לעיתים יהיה גם אובדן עניין והנאה בתחביבים ובפעילויות שונות שנהנו מהם פעם, כולל מין. התחושה הכללית היא של ירידה באנרגיה ועייפות, חוסר שקט, עצבנות וקושי להתרכז, לזכור דברים ולקבל החלטות. לרבים הסובלים מדיכאון יש מחשבות על מוות או התאבדות.

אנשים עם דיכאון עלולים לחוות הפרעות בשינה; נדודי שינה, יקיצה מוקדמת בבוקר או שינה מרובה מהרגיל. גם שינויים בדפוסי האכילה עלולים להתרחש ואיתם שינוי בתאבון שיביא לירידה או עלייה במשקל. כאבי ראש וכאבים כרוניים הם חלק מתסמינים.

מה גורם לדיכאון?

אין סיבה אחת ידועה לדיכאון. סביר להניח שהדיכאון נובע משילוב של גורמים גנטיים, ביולוגיים, סביבתיים ופסיכולוגיים. חוויות שליליות גדולות כמו טראומה, אובדן של אדם אהוב, מערכת יחסים קשה או כל מצב מלחיץ אחר המציף את היכולת להתמודד - עלולים לעורר אפיזודה דיכאונית. אפיזודות דיכאון עוקבות עלולות להתרחש גם עם או בלי טריגר ברור. עם זאת, דיכאון אינו תוצאה בלתי נמנעת של אירועי חיים שליליים. מחקרים מצביעים על כך שרק כאשר אירועים כאלה מעוררים הרהורים מוגזמים ודפוסי חשיבה שליליים על עצמינו, מצב הרוח יורד ומתדרדר ואצל חלק מהאנשים מעורר את הדיכאון.

מחקר המשתמש בטכנולוגיות הדמיית מוח (כמו הדמיית תהודה מגנטית, MRI), הראה שהמוח של אנשים הסובלים מדיכאון נראה שונה מאלה של אנשים שלא. באופן ספציפי, נראה כי חלקי המוח האחראים על ויסות מצב הרוח, החשיבה, השינה, התיאבון וההתנהגות מתפקדים בצורה לא תקינה. המחקר גם הראה שסוגי דיכאון דומים יופיעו בקרב בני משפחה, מה שמצביע על כך שקיימת פגיעות גנטית ביחס להפרעה.

חיים עם דכאון

כולם חווים מדי פעם ימים עם מצב רוח ירוד, אך ההבדל בין ימים כאלה לבין הדיכאון קליני הוא שהדיכאון הקליני הוא חוויה נרחבת יותר של הרהורים שליליים חוזרים ונשנים, השקפה עגומה וחוסר אנרגיה ועייפות כללי. אנשים הסובלים מדיכאון אינם יכולים רק "להרים את עצמם" כדי להשתפר, המצב הכללי הינו עמוק יותר ולא קל לצאת ממנו. גם החיים המודרניים הדוגלים בהישגיות, מביאים עימם לחצים שיכולים לעורר דיכאון אצל האנשים. ישנה התרחקות תרבותית ממגע חברתי ישיר לטובת חיבור אלקטרוני והתמקדות בעושר חומרי על חשבון חוויות עשירות ומגע חברתי; גם אלה הן סיבות שאינן תורמות לדיכאון ועלולות לעורר אותו. עם זאת, ישנם חוקרים שטוענים שעד כמה שהדיכאון כואב, הוא עשוי לשרת מטרה חיובית ולהביא עמו דרכי חשיבה המאלצות את הסובלים להתקדם אל עבר פתרונות. למעשה, החוקרים משערים שדיכאון יכול לעזור לעורר אדם למודעות עצמית נחוצה.

כיצד מטפלים בדיכאון?

דיכאון הינה הפרעה הניתנת לטיפול, גם במקרים הקשים ביותר. כמו במחלות רבות, ככל שניגש לטיפול בשלב מוקדם יותר, נצמצם את הסבירות שתהיינה החמרה במצב.

כדי להתאים את הטיפול, נתחיל בבדיקה אצל רופא מהסיבה שקיים מצב שתרופות מסוימות או גם מצבים רפואיים מסוימים (כמו זיהומים ויראליים או הפרעה בבלוטת התריס), עלולים להיות המקור לדיכאון ותחילה יש לשלול אותם. הרופא ישאל שאלות כמו האם המטופל משתמש באלכוהול וסמים, והאם למטופל יש מחשבות על מוות או התאבדות.

לאחר האבחנה, ניתן לטפל באדם הסובל מדיכאון במספר דרכים. הטיפולים הנפוצים ביותר הם פסיכותרפיה וטיפול תרופתי. מחקרים רבים מראים שפסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית (CBT) תהיה ממוקדת ויעילה ביותר, לבד או בשילוב עם טיפול תרופתי. גם טיפול דינאמי, כזה שתכניו דינאמיים ומשתנים בהתאם למטופל, נרשמו כיעילים.

פסיכותרפיה מתייחסת לדפוסי החשיבה המזרזים דיכאון, ונותנת למטופל כלים להתמודד מול מחשבות כאלו כדי למנוע החמרה ולטפל בקיים. טיפול תרופתי מועיל לעתים קרובות בהקלה על תסמינים כמו חרדה חמורה המלווה את המטופל, ובכך עוזר לאנשים לפנות את תשומת ליבם מהחרדה ולהיות מסורים לטיפול.

מקור התוכן: Psychology Today