השפעת הרשתות החברתיות על הדימוי העצמי

בעידן שבו הטלפון החכם הפך למראה הדיגיטלית שלנו, השאלה כיצד הרשתות החברתיות משפיעות על הדימוי העצמי שלנו הופכת למשמעותית מתמיד. כמטפלים, אנו עדים להשפעה העמוקה שיש לעולם הדיגיטלי על המטופלים שלנו, ולאופן שבו הוא מעצב את תפיסת העצמי שלהם. בכל גלילה באינסטגרם או טיקטוק, אנו נחשפים לתמונות מושלמות, לרגעים מעוצבים בקפידה ולחיים שנראים חפים מפגמים. אך מה שאיננו רואים הוא את עשרות הניסיונות שנדרשו לצילום התמונה המושלמת, את הפילטרים והעריכה, ואת הרגעים ה"רגילים" שלא זכו להיכנס לפיד. מציאות מדומה זו יוצרת פער מתסכל בין החיים האמיתיים שלנו לבין מה שאנו רואים במסך.

המוח שלנו מתוכנת להשוואה חברתית - זהו מנגנון הישרדותי עתיק. אך בעוד שבעבר השווינו את עצמנו למספר מצומצם של אנשים בסביבתנו הקרובה, היום אנו משווים את עצמנו למאות ואלפי אנשים מדי יום. החשיפה המתמדת הזו לרגעי השיא של אחרים משפיעה באופן משמעותי על הדרך שבה אנו תופסים את עצמנו ואת חיינו.

המחקרים העדכניים בתחום בריאות הנפש מציגים תמונה מורכבת של השפעת הרשתות החברתיות על מצבנו הנפשי. מחקר שנערך באוניברסיטת פנסילבניה מצא כי הגבלת השימוש ברשתות חברתיות לעשר דקות ביום לפלטפורמה הובילה לירידה משמעותית בתחושות של בדידות ודיכאון. תופעה זו בולטת במיוחד בקרב מתבגרים וצעירים, שנמצאים בשלב קריטי של עיצוב זהותם האישית. החרדה החברתית, שתמיד הייתה חלק מהחוויה האנושית, מקבלת ביטוי חדש בעידן הדיגיטלי. הפחד מהחמצה (FOMO - Fear Of Missing Out) הפך לתופעה פסיכולוגית מוכרת, המתבטאת בחרדה מתמדת שאחרים חווים חוויות משמעותיות בזמן שאנחנו מפספסים אותן. תחושה זו מלווה לעיתים קרובות בירידה בהערכה העצמית ובתחושת הערך העצמי.

הקשר בין שימוש ברשתות חברתיות להפרעות אכילה מדאיג במיוחד. החשיפה המתמדת לתמונות מעובדות ולגופים "מושלמים" משפיעה על תפיסת הגוף שלנו. מחקרים מראים עלייה משמעותית במקרים של דיסמורפיה גופנית (הפרעה בתפיסת דימוי הגוף) בקרב משתמשים כבדים ברשתות חברתיות, במיוחד באפליקציות המבוססות על תמונות כמו אינסטגרם. תופעה נוספת שזוהתה היא "דיכאון אינסטגרם" - מצב שבו אנשים חווים ירידה במצב הרוח אחרי שימוש ממושך ברשתות חברתיות. הסיבה לכך נעוצה בנטייה שלנו להשוות את חיי היומיום שלנו לרגעי השיא של אחרים, השוואה שכמעט תמיד תשאיר אותנו מרגישים פחות טוב עם עצמנו.

מעניין לציין שגם האינטראקציות החיוביות ברשתות חברתיות, כמו קבלת לייקים ותגובות אוהדות, יכולות להשפיע על מצבנו הנפשי. המוח משחרר דופמין בתגובה לאינטראקציות אלה, מה שיכול ליצור מעגל של התמכרות והתניה, שבו אנו מחפשים באופן אובססיבי אישור חיצוני למעשינו.

כמטפלים, אנו ממליצים על גישה מאוזנת ומודעת לשימוש ברשתות חברתיות. חשוב לפתח מודעות לתכנים שמעוררים בנו רגשות שליליים ולהגביל את החשיפה אליהם. הגבלת זמן המסך ויצירת "דיאטה דיגיטלית" - בחירה מושכלת של החשבונות שאנו עוקבים אחריהם - יכולות לסייע בשמירה על בריאות נפשית טובה יותר. במקביל, חשוב לחזק קשרים אמיתיים מחוץ לרשתות החברתיות ולפתח זהות עצמית שאינה תלויה בלייקים ועוקבים.

חשוב לזכור שהרשתות החברתיות הן כלי, והשפעתן על הדימוי העצמי שלנו תלויה באופן שבו אנו משתמשים בהן. שימוש מודע ומאוזן, לצד פיתוח חוסן נפשי וביטחון עצמי, יכולים לעזור לנו ליהנות מהיתרונות של הרשתות החברתיות מבלי לתת להן להכתיב את ערכנו העצמי.