יסודות המדיטציה הבודהיסטית: מיינדפולנס. ויפאסנה. זן בודהיזם.

מנחה הסדנה - יונתן ביגון

מאז שהייתי ילד קטן ועד היום שאלות לגבי התודעה האנושית ומשמעות האושר עוררו בי סקרנות אדירה. בדרכי, מצאתי תשובות רבות שהטיבו עם חיי בעזרת חקר הבודהיזם ותרגולו המעשי. הוסמכתי להוראת מדיטציה על ידי אחד המורים הבכירים והמשפיעים על התפשטות המדיטציה בעולם המערבי בארבעים השנים האחרונות - כריסטופר טיטמוס. למדתי במנזרים ומרכזי מדיטציה ביפן, אירופה ואוסטרליה מהמורים הבולטים בארץ ובעולם, לאורך תקופות תרגול של שבועות ארוכים ואף חודשים. הנחתי יחידים וקבוצות במדיטציה, מהקהל הרחב ועד למתמודדים עם מחלות גופניות כרוניות והפרעות נפשיות. אני עובד סוציאלי במהלך לימודי התואר השני ומטפל במסגרות שונות. נהנה מקריאה, כתיבה וגלישה, ובן זוג לדנה.

​

דבר המנחה: 

בניסיוני לתאר את רכיבי היסוד של המדיטציה הבודהיסטית שני מאפיינים חוזרים ועולים בי: "אמת" ו – "חופש". למעשה, הם אינם כה נפרדים זה מזה. שניהם תומכים, משלימים ומפרים האחד את האחר בריקוד שהחל ביערות של צפון הודו לפני כ 2,600 ונמשך עד ימנו במעבדות, חברות ההיי-טק, בתי הספר ומרכזי המדיטציה של העולם המערבי.

כיצד משחק הגומלין הזה מתרחש? ההכרה באמת הנפשית שלנו דרך המדיטציה היא המובילה לחופש ממצוקה ואי-נחת. כלומר, הידיעה העצמית על האופן שבו אנו מבנים את עולמנו, יוצקים בו משמעויות, משחררת אותנו מכבלי העבר. האשמה שוקטת, החרדה, הרדיפה האינסופית, השנאה, כולן נחשפות כדפוסים מותנים וניתנים לפירוק. שקט ורווחה ממלאים את מקומם – חופש, אשר מפנה את התודעה עבור העמקת תהליך הידיעה העצמית.

כך הולך ומתגלגל כדור השלג הבודהיסטי. הבנת אמת אודות התודעה משחררת אותה מסבל. הנחת, הדממה, השמחה הפשוטה הנובעים מאותו החופש מתדלקים ומרחיבים את ההכרה העצמית, וחוזר חלילה. זו היא, על רגל אחת, התובנה שניצתה בתודעתו של נסיך הודי בעת שישב למדיטציה תחת עץ פיקוס במשך לילה שלם. לימים הוא כונה "זה שהתעורר" או בשפתו – "בודהה". כיום, 2,600 שנה אחרי, גם אנו יכולים לצעוד בדרך שהוא התווה. לפקוח אט-אט עין, לגלות אמת, לדעת חופש.